חופה מאת שמאי גולן "חופה" (נובלה ושלושה סיפורים) , הוצ. הקיבוץ המאוחד, תשמ"ד - 1983 הדפסה שניה - 1990
נובלה ושלושה סיפורי בקובץ; המרכזי שבהם, חופה, מעמת מונולוגים של שתי נשים אצל גבראחד: אישה אל בעלה החי, ואהובה אל מאהבה המת, ומעלה סיפור רגיש ומורכב של אהבה שאיןלה מוצא אלא במוות. כל אלה על רקע של מפגשי תרבויות ומיתוסים ישראלים בנופי הכנרת.
בהסתלקותו של ברוך ניילבן, באה לביטוי דמותו הטראגית של ניצול שואה, הנקלעלמציאות ישראלית של מלחמות, ולסבך נפתל של יחסים עם אשתו ועם בנו היחיד הפצוע
שנת השתלמות למורה אלכסנדר קדם מביאה להתגשמות מאווייו הנסתרים, לפריצת המסגרות המקובלות, אך מביאה גם לחורבנו.
בהפגישה - על מנת לחרוג מבדידותו, נידון הזקן לציפיה מתמדת לקראת הפגישה רווית האלימות עם נערי הגימנסיה.
ארבעה סיפורים, המסמנים שלב חדש ביצירתו הסיפורית של שמאי גולן. בלשון גמישה, קצובה ותמציתית, ובגיבוש עלילתי מרתק, נבנה עולם חווייתי עשיר, אשר משתקפת בו הווייתם של רבים בממשות הישראלית בת-זמננו.
פרסים
פרס ראובן ואלנרוד לשמאי גולן, בעבור סיפורו "הסתלקותו של ברוך ניילבן" – שהוכרז כספור הטוב ביותר שהופיע בשנת 1979 ב"מאזנים". הסיפור הופיע בקובץ "חופה".
"פגישה עם הסופר שמאי גולן בבית הסופר בת"א ביום 16.2.1984 , לרגל הופעת ספריו: "המארב" ו"חופה" ועם סיום תפקידו כיו"ר אגודת הסופרים העברים, "מעריב" 12.2.1984
.jpg?id=3442785)
