שמאי גולן, סופר, עורך ומסאי ישראלי.
 
   נולד בפולין בשנת 1933. במלחמת העולם השניה  היה תחת הכיבוש הנאצי ונמלט עם משפחתו לברית המועצות, שם נספו הוריו. עלה ארצה כנער באוניית מעפילים בשנת 1947  והיה במעצר חצי שנה  במחנה  בריטי בקפריסין. לאחר עלותו התחנך בקיבוץ רמת הכובש.
   שמאי גולן שירת  בצה"ל גם כקצין. הוא בוגר האוניברסיטה העברית בירושלים בספרות ובהיסטוריה. היה בין מייסדיו  של בית הסופר בירושלים ומנהלו הראשון במשך 7 שנים. כיהן ארבע פעמים, לסירוגין,  בתפקיד יו"ר  אגודת הסופרים  העבריים בישראל. היה פעיל למען העליה  מברית המועצות, וכן בשליחויות חינוכיות במקסיקו ובארגנטינה, בשליחות משרד החוץ במקסיקו, וכנספח לתרבות  בשגרירות ישראל במוסקבה.
  שמאי גולן הוא חבר מועצת "יד ושם", הנהלת אקו"ם והנהלת פא"ן (ארגון הסופרים הבינלאומי) .
            
  הנושאים העיקריים ביצירתו של שמאי גולן הם: השואה וגלגולי דמויות יהודיות בשואה ולאחריה על רקע המפגש עם המציאות הישראלית. יצירותיו, מאמריו, מסותיו ומחקריו ראו אור בספרים ובבימות  ספרותיות שונות, עובדו  לסרט, רדיו-דרמות ומחזה, תורגמו לשפות רבות וזכו בפרסים ומענקים.
  שמאי גולן נשוי לד"ר ארנה גולן, חוקרת ספרות, ואב לארבעה.